Daf 10a
דָּרֵשׁ רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אָדָם מֵבִיא דּוֹרוֹן גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ סָפֵק מְקַבְּלִין אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ [וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ] סָפֵק רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ
Rachi (non traduit)
אשבעה בהקיץ תמונתך. בשכר הקיצה אשבע תמונתך:
ואני בצדק. בתחלה ואח''כ אחזה פניך בתפלה:
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא רַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי כְּתִיב לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת וּכְתִיב לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת שְׁתֵּי צְדָקוֹת הַלָּלוּ לָמָּה אַחַת שֶׁמַּצִּילָתוֹ מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה וְאַחַת שֶׁמַּצִּילָתוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וְאִי זוֹ הִיא שֶׁמַּצִּילָתוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ עֶבְרָה דִּכְתִיב יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא וְאִי זוֹ הִיא שֶׁמַּצִּילָתוֹ מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה
Rachi (non traduit)
ואיזו היא צדקה המצלת מדינה של גיהנם. כלומר איזה מן המקראות הללו מדבר מדין של גיהנם אותו שכתוב לא יועיל הון ביום עברה:
Tossefoth (non traduit)
ואיזו שמצלת ממיתה משונה נותנה ואינו יודע למי נותנה. וא''ת אדרבה זאת שהיא מצוה רבה היה לה להציל מדינה של גיהנם שהוא רע ביותר ואומר ר''י דרוב דברים אין עומדין לאדם בעולם הזה אלא לאחר מיתה ובעולם הזה אין עומדין לאדם אלא מצות גדולות כדתנן (קדושין דף לט:) אלו דברים שאדם אוכל מפירותיו בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא לכך קאמר דאפילו ממיתה משונה דהוי בעולם הזה מצלת:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דַּל אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ כִּבְיָכוֹל עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה
Rachi (non traduit)
מלוה ה' חונן דל. החונן דלים נעשה מלוה להקב''ה וכתיב ועבד לוה לאיש מלוה (משלי כב):
רַבִּי אֶלְעָזָר יָהֵיב פְּרוּטָה לְעָנִי וַהֲדַר מְצַלֵּי אָמַר דִּכְתִיב אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ מַאי אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּנַדְּדִין שֵׁינָה מֵעֵינֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂבִּיעָן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה לָעוֹלָם הַבָּא
תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָּה שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת הוּא הָיָה אוֹמֵר עֲשָׂרָה דְּבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם הַר קָשֶׁה בַּרְזֶל מְחַתְּכוֹ בַּרְזֶל קָשֶׁה אוּר מְפַעְפְּעוֹ אוּר קָשֶׁה מַיִם מְכַבִּין אוֹתוֹ מַיִם קָשִׁים עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָן עָבִים קָשִׁים רוּחַ מְפַזַּרְתָּן רוּחַ קָשֶׁה גּוּף סוֹבְלוֹ גּוּף קָשֶׁה פַּחַד שׁוֹבְרוֹ פַּחַד קָשֶׁה יַיִן מְפִיגוֹ יַיִן קָשֶׁה שֵׁינָה מְפַכַּחְתּוֹ וּמִיתָה קָשָׁה מִכּוּלָּם [וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה] דִּכְתִיב וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת
Rachi (non traduit)
הגוף סובלו. [כל הגוף] מלא רוח:
מפעפעו. מרככו:
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי כֹּל צְדָקָה וָחָסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִין גְּדוֹלִין בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה אָמַר ה' אַל תָּבֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה וְגוֹ' [אֶת] הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים חֶסֶד זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים רַחֲמִים זוֹ צְדָקָה
Rachi (non traduit)
כי אספתי את שלומי מאת העם הזה. ומהו השלום את החסד ואת הרחמים שהיו רגילין לעשות:
פרקליטין. מליצי יושר [של מלאכי השרת]:
דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב הָכָא הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל וּכְתִיב הָתָם יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מַה לְהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה
רַב פָּפָּא הֲוָה סָלֵיק בְּדַרְגָּא אִישְׁתְּמִיט כַּרְעֵיהּ בָּעֵי לְמִיפַּל אֲמַר הַשְׁתָּא (כֵּן) [כּוּ] אִיחַיַּיב מַאן דְּסָנֵי לַן כִּמְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת וּכְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֲמַר לֵיהּ חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי לְרַב פָּפָּא שֶׁמָּא עָנִי בָּא לְיָדְךָ וְלֹא פִּרְנַסְתּוֹ
Rachi (non traduit)
מחללי שבת ועובדי עבודת כוכבים. בסקילה ואמר מר (כתובות דף ל:) מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו דדמי לסקילה דתנן (סנהדרין דף מה.) בית הסקילה היה גבוה שתי קומות וכו':
איחייב מאן דסני לן. כאדם שתולה קללתו בחבירו:
השתא כן. אם נפלתי:
אֲמַר לְהוּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לָא תִּדְחֲלוּן שִׁיבְסַר דִּינָרֵי גַּבַּיְיכוּ שַׁקְלִינְהוּ מִינַּיְיכוּ אָמְרִי לֵיהּ מְנָא יָדְעַתְּ אֲמַר לְהוּ חֶלְמָא חֲזַאי לְכוּ אֲמַרוּ לֵיהּ וְאַמַּאי לָא אֲמַרְתְּ לַן [דְּנִיתְּבִינְהוּ] אֲמַר לְהוּ אָמֵינָא כִּי הֵיכִי דְּתַעְבְּדוּ מִצְוָה לִשְׁמָהּ
Rachi (non traduit)
אמאי לא אמרת לן. מתחלה שכך חלמת והיינו נותנין כולן:
לא תדחלו. למיפסד יותר:
כִּי הָא דִּבְנֵי אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי חֲזָא לְהוּ בְּחֶילְמָא דְּבָעוּ לְמִיחְסַר שְׁבַע מְאָה דִּינָרֵי עַשִּׂינְהוּ שְׁקַל מִינַּיְיהוּ לִצְדָקָה פּוּשׁ גַּבַּיְיהוּ שִׁיבְסַר דִּינָרֵי כִּי מְטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי שַׁדּוּר דְּבֵי קֵיסָר נַקְטִינְהוּ
Rachi (non traduit)
פש גבייהו. ערב ראש השנה שיבסר דינרי שלא נתנו לצדקה משבע מאה דינרי:
שקיל צדקה מינייהו. כל השנה היה כופן בדברים וגובה מהן צדקה:
דבעו מחסר שבע מאה דינרין. באותה שנה:
חזא [להו] בחלמא. במוצאי יה''כ:
דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שָׁלוֹם כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּךְ חֶסְרוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה זָכָה הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ לֹא זָכָה וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת
Rachi (non traduit)
חסרונותיו. הפסד שעתיד להפסיד:
שמזונותיו של אדם. שכר שיתפרנס ממנו:
זכה. למזל טוב יתן אותו חסרון לעניים:
אָמַר לוֹ אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּקְרוּיִן עֲבָדִים בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִן בָּנִים וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִן עֲבָדִים וְעַכְשָׁיו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת אֵימָתַי עֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת הָאִידָּנָא וְקָאָמַר הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ:
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ לֹא דּוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ וַאֲנַן קְרוּיִן בָּנִים דִּכְתִיב בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם
אָמַר לוֹ [אַדְּרַבָּה] זוֹ שֶׁמְּחַיַּיבְתָּן לְגֵיהִנָּם אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ לֹא כּוֹעֵס עָלָיו וְאַתֶּם קְרוּיִן עֲבָדִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ לְבַעַל הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לְךָ אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן אֱמוֹר לוֹ כְּדֵי שֶׁנִּיצּוֹל אָנוּ בָּהֶן מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל טוֹרָנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם אָמַר לוֹ כְּדֵי שֶׁנִּיצּוֹל אָנוּ בָּהֶן מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם
Rachi (non traduit)
להנצל אנו בהן כו'. שהצדקה מצלת מגיהנם כדאמרי' לקמן בשמעתין:
לבעל הדין. רשע או עובד כוכבים:
יִמְצָא חַיִּים בַּעֲלֵי עוֹשֶׁר דִּכְתִיב צְדָקָה בַּעֲלֵי אַגָּדָה דִּכְתִיב וְכָבוֹד כְּתִיב הָכָא וְכָבוֹד וּכְתִיב הָתָם כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ
Rachi (non traduit)
בעלי אגדה. מתוך שהן דרשנין ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם:
ימצא חיים. וכתיב גבי חכמה כי מוצאי מצא חיים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source